האתר לאסתטיקה וטיפוח

ההיסטוריה של האיפור והקוסמטיקה

ההיסטוריה של האיפור והקוסמטיקה

השימוש בקוסמטיקה ובאיפור איננו חדש בתרבות האנושית, והוא קיים עוד משחר ההיסטוריה בכל חלקי העולם. כבר בתנ"ך מופיע אזכור שלו: "כִּי-תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ--לַשָּׁוְא, תִּתְיַפִּי" (ירמיהו ד', ל').

העדות הארכיאולוגית הראשונה לשימוש בקוסמטיקה נמצאה במצרים, מהמאה הרביעית לפני הספירה. האיפור שימש את האריסטוקרטיה המצרית לצורך חידוד תווי הפנים. עדויות לשימוש במוצרים קוסמטיים נמצאו גם ביוון העתיקה וברומי, שם מרחו שמנים לצורך בישום המרחצאות והגוף. בנוסף, נשות רומי נהגו לצבוע את גבותיהן באיפור.

מקורה של תעשיית הבשמים והמשחות הקוסמטיות היא במזרח התיכון. חומרים אלה, שיוצרו על בסיס אלכוהול, הובאו לאירופה רק במאה ה-13 על ידי הצלבנים, ורק 400 שנה מאוחר יותר הם עלו לגדולה בצרפת ועברו פיתוחים וחידושים משמעותיים. בשנות ה-90 של המאה ה-19 הופיעו לראשונה הדאודורנטים, ועד אמצע המאה ה-20 הם שופרו ושוכללו עד שכיום עשויים רוב הדאודורנטים מחומרים שאינם מגרים את העור

תעשיית הקוסמטיקה קיבלה דחיפה משמעותית בתחילת המאה ה-20, יחד עם הגברת המודעות לאסתטיקה וליופי. תקשורת ההמונים סיפרה לנשים כי בעזרת דיאטות נכונות, התעמלות, איפור וקוסמטיקה טובה, הן יהפכו למושכות יותר. האיפור, שעד כה שימש רק את האליטות ונשים שנחשבו ל"מפוקפקות", קיבל לגיטימציה והפך לנחלת הכלל.

דחיפה נוספת קיבל האיפור עם צמיחתה של תעשיית הקולנוע, בה הופיעו על המסך שחקניות מאופרות ומצודדות למראה. התעשייה המשיכה לצמוח במהלך מלחמות העולם שיצרו מחסור בידיים גבריות עובדות, אילצו נשים רבות לצאת לעבודה על מנת להרוויח כסף, כך שהן יכלו לממן קנייה של יותר מוצרי קוסמטיקה.

כניסת מקלטי הטלוויזיה לבתים בשנות ה-50, וכניסת הפרסומות יחד איתם, הזניקו את התעשייה עשרות מונים, והיא ממשיכה לצמוח בקצב מסחרר עד היום. כיום תעשיית הקוסמטיקה העולמית מגלגלת מיליארדי דולרים. החברות המובילות הן ארטיסטרי, אסטי לאודר, לנקום, קליניק, ל'וריאל, רבלון, מרי קיי ועוד.

מטרות האיפור

השימוש באיפור קיים כבר אלפי שנים, למטרות יופי ופולחן. בעבר הרחוק נעשה בו שימוש לצורכי מלחמה (איפור הפנים לשם טקסיות והסוואה ובישום כלי הנשק). כיום הוא משמש בעיקר ליופי. אך תמיד האיפור והקוסמטיקה שימשו כסמל סטטוס, כסמן של תרבות העושר והפנאי.

במצרים העתיקה וביוון רק האליטות השתמשו באיפור ובקוסמטיקה. במאה ה-19 נהגו נשים להבהיר את פניהן כדי להיראות שבריריות. מראה שהעיד עליהן כי הן שייכות למעמד גבוה שאינו נאלץ לצאת לעבודה.

בשנות ה-50 של המאה ה-20, לאחר שתי מלחמות העולם, נשים רבות הפסיקו לעבוד וחזרו להיות עקרות בית. בשנים אלה מטרת האיפור נותרה זהה, אך האופנה התהפכה - במקום תכשירים מבהירי עור החלו לצוץ תכשירים מכהי עור. רוב הנשים העובדות עבדו במשרדים ולא בשמש הקופחת, ומראה שזוף החל להתקשר דווקא עם תרבות הפנאי של העשירים, ולא עם עבודה קשה. השיזוף העיד על פנאי ללכת לים, לשבת בחוץ ולצאת לטיולים, ומוצרי הקוסמטיקה ניסו לחקות את המראה הזה.

איפור טבעי ומינרל מייק אפ

עד המאה ה-19 יוצרו תכשירי הקוסמטיקה והבשמים מחומרים טבעיים כגון פרחים, שורשים ופירות. במאה ה-19 פותחו שיטות טכנולוגיות על בסיס כימי שהחליפו את שיטות הייצור הטבעיות. הן השיטות הטבעיות והן הכימיות השתמשו בחומרים שגרמו לעתים לבעיות בריאותיות, ובמקרים מסוימים אף למקרי מוות.

מאמצע המאה ה-19 החלו לייצר תכשירים בטוחים יותר. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, עם הגברת המודעות לבריאות, נכנסה לאופנה הקוסמטיקה הטבעית העשויה מוחמרים טבעיים כמו גזר, מלון, דבש ועוד.

כיום מיוצר המינרל מייק אפ, קוסמטיקה בריאה לעור המבוססת על חומרים טבעיים ובריאים כמו אצות, בוץ ומינרלים. מוצרים אלה גם טבעיים וגם מעניקים לעור מראה נקי ובריא. מוצרי המינרל מייק אפ מתאימים לכל אחד, ובמיוחד לבעלי עור רגיש ובעייתי שאינו מגיב היטב לקוסמטיקה רגילה.

השפעת האיפור על הדימוי העצמי

הדימוי העצמי של בני האדם נבנה כבר בשנות הילדות המוקדמות. למראה החיצוני תפקיד חשוב בבניית הדימוי העצמי של ילדים, ותעשיית האיפור והקוסמטיקה יכולה להחליש אותו או לסייע לו לצמוח.

תעשיית היופי יוצרת בני אדם "מושלמים" המופיעים על מסכי הטלוויזיה, בסרטים, במגזינים ובשלטי חוצות. הדוגמנים והשחקנים מאופרים ומצולמים באופן שהופך את המראה שלהם לכזה שאינו בר השגה, אך מראה זה מוצג כאידיאל היופי.

כבר בגיל רך מאוד נחשפים לאידיאל זה, כאשר בערוצי הילדים מוצגים מנחים יפים מאוד, ומתקבלת התחושה שהמראה החיצוני הוא מה שחשוב בחיים. תחושת הערך העצמי והדימוי העצמי של הילדים עלולים להיפגע אם לא יגיעו לרמה כזו של יופי (ורוב הסיכויים שלא יגיעו).

מחקרים מראים שגם ילדים בעלי נתונים חיצוניים מצוינים לרוב אינם מרוצים ממראם, שכן הם משווים עצמם לדמויות הנערצות עליהם, מבלי שהם לוקחים בחשבון את המניפולציות של האיפור, הצילום והעריכה הוויזואלית שעוברות הדמויות האלו.

מן הצד האחר, איפור יכול לסייע מאוד בדימוי העצמי. אנשים בעלי מאפיינים חיצוניים שנראים בעיניהם כפגמים, או נשים מבוגרות בעלות קמטים, יכולים לאבד את ביטחונם העצמי. איפור שעוזר להסתיר פגמים מאפשר לנשים אלו לצאת בביטחון מבתיהן ולהרגיש טוב עם עצמן.